מה הפירוש הנכון של הפסוק זכריה י"ב:י'?

בזכריה י"ב:י' כתוב:

י וְשָׁפַכְתִּי עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר.

בנוסח המסורה כתוב "וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ".

אף על פי כן, הניקוד הנכון של המילה אלי הוא אֱלֵי ,ולא אֵלָי, כי בפסוק זה מי שמדבר הוא אלוהים, כך שהניקוד אשר בעלי המסורה הניחו במילה אלי ,במקרה הזה, מוביל לאבסורד ,כי, עם הניקוד הזה, יהיה כתוב כי אלוהים אמר " וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ" , מה שהוא אבסורד , כי אלוהים לא יכול להידקר על ידי אף אחד , כי הוא הכל-יכול, והוא לא בשר, כך שברור שבמקרה הזה הניקוד הנכון הוא אֱלֵי.

האלפבית העברי , במקור , היו לו רק עיצורים , וזה היה רק מהמאה ה-5 לספירה והלאה שבעלי המסורה המציאו את הניקוד, כדי לציין את התנועות.

הטקסט הקדוש וכתוב ברוח אלוהים של התנ"ך הוא מורכב רק מעיצורים , כי כאשר הנביאים כתבו את ספרי הקודש (מהמאה ה-15 לפני הספירה למאה ה-5 לפני הספירה), האלפבית העברי היה מורכב רק מעיצורים , והניקוד עדיין לא הומצא.

בעלי המסורה ,שהניחו את הניקוד בטקסט התנ"ך, לא היו נביאים , כך שהניקוד הנמצא במהדורות של התנ"ך לפעמים יכול להיות טועה, כך שכאשר הניקוד אשר בנוסח המסורה הוא לא נכון , אנחנו חייבים לשנות את הניקוד, לתקן השגיאה.

במקרה של הפסוק זכריה י"ב:י', הניקוד הנכון של המילה "אלי" הוא אֱלֵי ,ולא אֵלָי, כפי שהוראה למעלה , כך שאנחנו חייבים לשנות את הניקוד של המילה "אלי", על מנת שיהיה אֱלֵי במקום אֵלָי.

אז,הטקסט הנכון של הקטע המוזכר הוא "וְהִבִּיטוּ אֱלֵי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ".

הבחינו כי בבשורה על פי יוחנן י"ט:ל"ז הקטע המוזכר מתורגם כמו: "וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ" (ביוונית Ὄψονται εἰς ὃν ἐξεκέντησαν), מה שמראה כי בפסוק זכריה י"ב:י' הניקוד של המילה אלי כמו אֵלָי הוא כל כך הרבה אבסורדי שאפילו המחבר של הבשורה על פי יוחנן, שכתב את הספר המוזכר כדי לנסות לשכנע את בני אדם שישוע הוא אלוהים, ניקד המילה אלי כמו אֱלֵי ולא כמו אֵלָי.

הפרשנות הנכונה של הפסוק זכריה י"ב:י' היא שלהלן:

הפסוקים זכריה י"ב:א'-ט' מראים כי תהיה מלחמה של כל האומות נגד ישראל ,והפסוק זכריה י"ב:י' מראה כי, באותה מלחמה , מנהיג יהודי יידקר על ידי הצבאות של האומות וימות ,וכל עם ישראל יתאבל עליו , עושים אבל גדול מאוד.

זה ברור כי בני האדם אשר ידקרו את האיש הזה לא יהיו אותם בני האדם אשר יתאבלו על מותו , כי בני האדם אשר ידקרו אותו יהיו אויביו , אשר יהיו רוצים להרוג אותו , כך אשר, לאלה שידקרו אותו מותו יהיה סיבה לשמחה ולא לאבל, ורק לעם ישראל מותו של האיש הזה יהיה סיבה לאבל.

הנוצרים מפרשים את הפסוק זכריה י"ב:י' לאמור כי זה אשר יידקר הוא ישוע הנצרתי, שיידקר כאשר ניצלב ,וכי היהודים יביטו לישוע קם לתחייה ויתאבלו עליו , אבל פרשנות זו אינה הגיונית , כי אם ישוע כבר קם לתחייה , לא תהיה סיבה להתאבל עליו. אנשים רק מתאבלים על אלה שמתו והם עדיין מתים. אם המת יקום לתחייה , אין יותר סיבה לאבל , אך לשמחה על התחייה.

נוסף על כך, הנוצרים מנצלים את השגיאה של ניקוד מבוצע על ידי בעלי המסורה , כאשר הם ניקדו המילה אלי כאֵלָי במקום אֱלֵי, לאמור כי ישוע הנצרתי הוא אלוהים, כי, עם הניקוד השגוי הזה, זה ייכתב כי אלוהים אמר, "וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ" . אף על פי כן, כפי שהודגם למעלה, הניקוד הנכון הוא אֱלֵי, כי הניקוד אֵלָי מוביל לאבסורד , כי אלוהים לא יכול להידקר על ידי אף אחד, כי הוא הכל-יכול, והוא לא בשר.

נוסף על כך, זה אבסורד לאמור כי ישוע הנצרתי הוא אלוהים, כי אלוהים הוא הבורא של כל הדברים, וישוע הוא אדם , שהוא יצור ,וזה בלתי אפשרי לחלוטין היצור להיות הבורא, וזה בלתי אפשרי לחלוטין איש להיות איש אחר.

בנוסף, אלוהים אמר כי הוא אחד (דברים ו':ד') , כך שהדוקטרינה שאומרת שאלוהים הוא שניים, או שלושה, היא דוקטרינה כוזבת.

לפרטים נוספים בנושא זה , ראה הדף http://www.caraita.teo.br/haim_yeshua_elohim.htm .

יברככם יהוה.

ז'ואו פאולו פרנאנדס פונטס (שם עברי: יוחנן בן יוסף).

מתפרסם ב-26.5.2014.

מעודכן ב-27.9.2020.

דף בית

בעיברית

EN FRANÇAIS EN ESPAÑOL IN ENGLISH EM PORTUGUÊS